רש"י על בבא מציעא נ״ז א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא נ״ז ע״א:ב׳ »

1 מַהוּ לְמִינְקַט וּמֵיכַל מִינַּיְיהוּ: כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמֵי, וּשְׁרִינְהוּ עוֹמֶר, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא? תֵּיקוּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ז א:א׳

1 מהו למינקט מינייהו ומיכל - כלומר אגידולין דידהו לא מבעיא לן שהרי אפי' התיר עומר של אשתקד את הזרעים קודם שנזרעו וזרעם קודם העומר ולא השרישו הוו הגידולין אסורין עד שיבא עומר הבא כי קא מיבעי ליה לנקוטי מן הזרעים שבקרקע ומיכל לאחר העומר:

2 ושרינהו עומר - שהעומר מתיר את התלושין חדשים של שנה זו ואת גידולין המחוברין שהשרישו:

3 או דלמא בטלינהו אגב ארעא - וכקרקע בעלמא דמו ולא שייך עומר גבייהו למשרינהו:

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא נ״ז ע״א:ב׳ »